בינה מלאכותית במשרד עורכי דין: 7 נקודות שכדאי להכיר מגילוי הדעת החדש של הלשכה
גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית מכיר ביתרונות הבינה המלאכותית, אך מציב גבולות ברורים. כל מה שעורכי דין צריכים לדעת, בשבע נקודות.
בינה מלאכותית כבר נמצאת בתוך שגרת העבודה של משרדי עורכי דין: מחקר, ניסוח, סיכום מסמכים, ניתוח מידע, הכנת טיוטות ואפילו מערכות סוכניות (AI Agents) היודעות לבצע רצף פעולות באופן אוטונומי.
לשכת עורכי הדין אינה קוראת לעורכי הדין להפסיק להשתמש בכלים האלה. להפך: גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית מספטמבר 2026 מכיר ביתרונותיהם ובשיפור היעילות שהם מביאים. יחד עם זאת, גילוי הדעת מציב גבולות ברורים.
חשוב לדעת: ועדת האתיקה הבהירה כי אי עמידה בהוראות גילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה לכך שעורך הדין הפר את חובותיו האתיות, בעוד שעמידה בהן תהווה אינדיקציה משמעותית להתנהלות אתית וסבירה.
בקצרה: השימוש ב-AI מותר, אך האחריות המקצועית לעולם אינה עוברת למכונה. עורך הדין נדרש להכיר את המערכת שבה הוא משתמש, לדעת איזה מידע מוזן אליה, להבין מתי נדרש ליידע את הלקוח או לקבל את הסכמתו, ובעיקר: לוודא ששיקול הדעת המשפטי נשאר אנושי.
01השתמשתם ב-AI? האחריות נשארת אצלכם
מערכת בינה מלאכותית יכולה לסייע ולייעל, אך היא אינה מחליפה את שיקול הדעת המקצועי והאנושי. האחריות לכל פעולה, ניסוח, ייעוץ, טיעון או תוצר שנעשו באמצעות AI נשארת במלואה על עורך הדין.
- •הסתמכות עיוורת אסורה: אין להעביר למערכת את ההכרעה המשפטית עצמה.
- •אין תירוצים: הטענה "ה-AI כתב את זה" או "המערכת שגתה" אינה מפחיתה מהאחריות המקצועית.
- •מערכות ייעודיות: הכלל תקף גם כאשר מדובר במערכת מתקדמת, נפוצה או כזו שמשווקת כייעודית לעורכי דין.
02חובת גילוי ללקוח: מתי צריך לספר?
עצם השימוש בכלי טכנולוגי אינו מחייב ליידע את הלקוח בכל פעם מחדש. כאשר מדובר בשימוש שגרתי, טכני או משני שאינו חושף מידע מוגן, אינו משנה את מהות השירות ואינו משפיע על שכר הטרחה: אין חובה ליידע.
מתי כן חובה ליידע או לקבל הסכמה?
- •כאשר השימוש משפיע באופן מהותי על אופן מתן השירות.
- •כאשר מיועד להזין מידע הקשור ללקוח לפלטפורמה פתוחה.
- •כאשר המערכת צפויה להשפיע משמעותית על קבלת החלטות מקצועיות.
- •כאשר השימוש רלוונטי לבסיס שכר הטרחה או להוצאות המוטלות על הלקוח.
- •כאשר הלקוח ביקש לדעת זאת במפורש.
03"פתוחה" או "סגורה": הבחינה היא מהותית, לא שיווקית
הבחנה מרכזית בגילוי הדעת היא בין פלטפורמת AI פתוחה לבין פלטפורמה סגורה. הוועדה מדגישה כי הסיווג אינו נקבע לפי הלוגו, שם החבילה או שמות שיווקיים כמו Enterprise או Secure.
איך בודקים בפועל?
- •יש לבחון את תנאי ההתקשרות, הגדרות החשבון בפועל ומדיניות הפרטיות.
- •האם המידע משמש לאימון המודל, מי רשאי לגשת אליו ואילו ערבויות טכנולוגיות וחוציות מספק הספק.
דגש מעשי: שימוש בפלטפורמה סגורה עדיף ככלל, אך גם מערכת שמוגדרת "סגורה" אינה פטורה מבדיקה. יש לוודא הרשאות, הצפנה, לוגים ואופן שמירת הנתונים.
04ברירת המחדל: איסור הזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה
נקודת המוצא של גילוי הדעת היא חד משמעית: חלה חובה להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמת AI פתוחה, או לסביבה שאין לגביה ודאות מספקת שהמידע יישאר מוגן.
האיסור אינו חל רק על תיק משפטי שלם, אלא גם על:
מה נחשב "מידע מוגבל"?
- •פרטי מידע חלקיים ותיאורי מקרה.
- •ניסוחי דואר אלקטרוני ונתונים מסחריים.
- •מידע רפואי או עובדות ייחודיות.
- •כל נתון המאפשר לזהות את הלקוח או את עניינו, במישרין או בעקיפין.
05המחקתם את שם הלקוח? זה עדיין לא בהכרח אנונימי
אחת הנקודות החשובות בגילוי הדעת היא שהתממה (אנונימיזציה) אינה מסתכמת רק במחיקת שם, תעודת זהות או מספר טלפון.
אם מתוך המידע שנותר ניתן להסיק במי מדובר, לקשר את הנתונים לעניין ספציפי או לבצע זיהוי חוזר על ידי הצלבת נתונים: לא מדובר בהתממה מספקת לצורך שימוש בפלטפורמה פתוחה.
השאלה אינה "האם מחקתי את השם?" אלא "האם צד שלישי יכול להבין מתוך ההקשר במי מדובר?"
06הסכמת לקוח: סעיף כללי בייפוי כוח לא מספיק
כאשר עורך הדין מבקש להשתמש במידע מוגבל בפלטפורמת AI פתוחה, וההתממה אינה שוללת אפשרות לזיהוי, נדרשת הסכמה מדעת מפורשת של הלקוח מראש.
מהי הסכמה מדעת תקפה?
- •קונקרטית ומפורשת: הסכמה כללית בהסכם שכר טרחה כגון "עורך הדין רשאי להשתמש בבינה מלאכותית" אינה מספיקה.
- •גילוי מלא: יש להסביר ללקוח באיזו מערכת מדובר, איזה מידע מוזן, מהם הסיכונים, האם המידע משמש לאימון מודלים, האם הוא מעובד על ידי צד שלישי ומהן החלופות.
07סוכני AI עצמאיים (AI Agents): מותר לבצע, אסור להחליט
גילוי הדעת המעודכן מתייחס באופן ישיר לעלייתם של סוכני AI, מערכות המסוגלות לתכנן רצף פעולות, לבחור כלים ולבצע משימות ברמת אוטונומיה גבוהה.
- •פעולות טכניות ותחומות
- •משימות מתועדות וברות ביטול
- •ביצוע המבוסס על החלטה אנושית קודמת ובכפוף לבקרה
- •קבלת החלטות מהותיות בייצוג
- •מתן ייעוץ משפטי עצמאי
- •הגשת כתבי בי-דין או פעולות ייצוג ללא פיקוח אנושי
חובת הארגון: נהלים פנימיים במשרד
האחריות אינה נגמרת אצל עורך הדין הבודד שמקליד מול המסך. משרד עורכי דין המטמיע כלי AI נדרש לקבוע נהלים פנימיים ברורים:
- •הגדרת המערכות המותרות והאסורות לשימוש.
- •פירוט סוגי המידע שמותר או אסור להזין.
- •קביעת מנגנוני בקרה ואימות תוצרים.
- •ביצוע מעקב תקופתי אחר שינויים בתנאי השימוש ובטכנולוגיה.
המלצה פרקטית: שילוב מומחי הגנת הפרטיות ואבטחת מידע
כדי לעמוד בהוראות אלה ולעבוד בראש שקט, מומלץ לפעול בשני צירים משלימים:
פנייה ל-DPO (ממונה על הגנת הפרטיות) מוסמך: לבחינת המערכות במשרד, מיפוי ההתאמות הנדרשות מבחינת רגולציית הפרטיות, וניסוח הסכמות ומדיניות מתאימות מול הלקוחות.
היוועצות ב-CISO (מנהל אבטחת מידע) מוסמך: לבחינת ההיבטים הטכנולוגיים, וידוא שהפלטפורמות מוצפנות ומוגנות, והקמת מעטפת הגנה מפני דליפות מידע או מתקפות סייבר.
למה השילוב הזה קריטי?
בזמן שה-DPO מבטיח עמידה בדרישות החוק, האתיקה והרגולציה, ה-CISO דואג לכך שהמידע מוגן ברמה הטכנית בפועל. עבודה משולבת זו אינה חומרה יתרה, זוהי מעטפת ההגנה השלמה שתאפשר לכם להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, לייעל את העבודה ולשמור על שמו הטוב של המשרד בבטחה.